מקורות והיסטוריה
מאז ומעולם הטרידו החלומות את מנוחתו של האדם. מהו החלום? מדוע אנחנו חולמים אותו? אלה שאלות שמטרידות את האדם ממש מעצם קיומו. תיאוריות רבות – מעולם המדע ועד עולם המיסטיקה – ניתנו לחלומות, משחר ההיסטוריה המתועדת ועד ימינו אנו. בעבר – בתרבות העולם הקדום של מצרים ויוון העתיקות – החלומות נחשבו כאמצעי תקשורת אלוהי, או אמצעי תקשורת עם העל-טבעי. גם במקורות היהודיים ניתנה לחלומות משמעות נבואית או אלוהית, כשהסיפור המפורסם ביותר הוא כמובן של יוסף, שעסק בפירוש חלומות עבור פרעה – חלומות שבישרו על תנודות אקלים במצרים העתיקה. עוד סיפור מקראי מפורסם על פירוש חלומות הוא של דניאל, שפירש את חלומותיו של נבוכדנצר מלך בבל.
החלום בגישה המדעית
העיסוק המודרני בחלומות נדחק מעט, עד ימיו של הפסיכולוג המפורסם בהיסטוריה, הוגה תורת הפסיכואנליזה – זיגמונד פרויד. פרויד מדבר בספרו "פשר החלומות" על החלום כעל צורת ביטוי עצמית. לטענתו, בחלום אנחנו מבטאים רצונות, דחפים ושאיפות שאנחנו חוששים לבטא בחיי הערות שלנו, ולכן חשוב לייחס לחלומות חשיבות בהיכרותנו עם עצמנו. לטענתו, בכדי לבצע פירוש חלומות עלינו לשאול את עצמנו "מדוע אנחנו חולמים זאת?", ומשם להתקדם למשמעות של החלום על חיינו ורצונותינו. תלמידיו של פרויד המשיכו את הגישה הזאת לפירושים נוספים, שרובם מתרכזים סביב היותו של החלום ביטוי לרצונות ולתת-מודע שלנו.
פירוש חלומות במיסטיקה וקבלה
פירוש חלומות לא נשאר נחלת עיסוקם של המדענים והפסיכולוגים מעולם. העולם הזה – של פירוש החלומות – הוא אולי התחום הבולט ביותר בו המדעי, הפסיכולוגי והמיסטי נפגשים ואפילו מסכימים על פרטים מסוימים. בעולם המיסטיקה ובעולם הקבלה, שהוא מיסטיקה יהודית, החלומות שלנו מקבלים משמעות כפולה. פירוש החלומות שלנו משמעותי לא רק להחלטות שקיבלנו ולחוויות שחווינו, אלא גם להחלטות שאנחנו צריכים לקבל. אסור להתעלם מהחלומות שמטרידים אותנו, שהם משמעותיים מאוד לקיומנו ולשלוות הנפש שלנו.